סדים סגריים (סדי לילה) שימושים ומטרות

הסדים הסגריים הינם מתקנים עשויים אקריל המותקנים באחת מלסתות המתרפא. הסד בנוי להתאים לשיניים של הלסת הנגדית בזמן סגירת הפה או חיכוך של השיניים. הסד הינו הטיפול הנפוץ ביותר לטיפול בהפרעות תפקודיות במערכת הלעיסה (שלושה מיליון סדים נמסרים מדי שנה בארצות הברית!). נמצא כי מבין התסמינים, כאבים בשרירי הלעיסה הינו התסמין שהסד מצליח להפחית ביעילות הגבוהה ביותר, במיוחד באותם מתרפאים החורקים שיניים בלילה (ברוקזיסטים").

גורמים הכרחיים להצלחת הטיפול באמצעות סד הינם:

  1. בחירת הסד המתאים למצב הספציפי
  2. הכנה ואיזון נכונים של הסד בפי המתרפא
  3. שיתוף פעולה מצד המתרפא בהרכבת הסד לפי הוראות הרופא

לטיפול באמצעות סד כמה וכמה יתרונות ההופכים אותו לטיפול יעיל :

  1. הטיפול הוא הפיך ואינו חודרני.
  2. הסד יכול לשמש במידה מסוימת (אם כי מוגבלת)
  3. מתוך סיכום מחקרים רבים על יעילות סדים , עולה שהטיפול בסד מקל על התסמינים ב-90%-70% מהמקרים.

קיימים סוגים רבים של סדים טיפוליים. הנפוצים ביותר הם: הסד הסגרי המייצב ("סד הלילה") והסד הרך.

הסד הסגרי המייצב – Stabilization Appliances

הסד המייצב או סד הלילה ידוע גם בכינוי "סד מרפה שרירים" , בשל ייעודו המרכזי להרפיה והפחתת כאב שרירי. הסד המייצב הינו הסד המתועד ביותר, והנפוץ לטיפול בהפרעות תפקודיות במערכת הלעיסה. הסד המייצב לרוב מותאם ללסת העליונה, אם כי ניתן גם להתאימו ללסת התחתונה במידת הצורך. הסד מספק סגר (אוקלוזיה) אופטימלי למתרפא ויציבות למפרק הלסת.

התוויות:

  1. חריקת שיניים לילית (ברוקסיזם)
  2. כאבים בשרירי הלעיסה
  3. כאבים במפרק הלסת

על מנת שסד לילה יהיה יעיל הוא חייב לענות על מספר קריטריונים. סד לא מאוזן היטב על פי כללים קפדניים שיתוארו להלן עלול לגרום לנזקים במערכת הלעיסה, כולל תזוזה של שיניים שלא כוסו על ידי הסד ("בקיעת יתר" של השיניים הללו), פגיעה אפשרית במפרקי הלסת ושרירי הפנים וכו'. קי הלסת ושרירי הפנים הקריטריונים בהם הסד המייצב צריך לעמוד הם:

  1. התאמה מדויקת בין הסד לשיניים בלסת בה מותקן הסד באופן שישמור על יציבות ואחיזה בכל התנועות ובעת מגע עם השיניים התחתונות.
  2. מגע סימולטני בעוצמה שווה בין השיניים בלסת הנגדית לבין המישור השטוח של הסד.
  3. בעת תנועת הלסת התחתונה קדימה, רק השיניים הקדמיות נוגעות בסד ואילו השיניים האחוריות לא.
  4. בכל תנועה של הלסת התחתונה לצדדים רק הניב בכיוון אליו מתבצעת התנועה נוגע בסד ("הדרכה ניבית").
  5. השיניים האחוריות נוגעות בסד רק בסגירה רגילה.
  6. במנח ישיבה זקופה השיניים האחוריות נוגעות בסד בעוצמה חזקה יותר מן השיניים הקדמיות.
  7. המישור הסגרי של הסד (הצד הפונה לשיניים בלסת הנגדית) צריך להיות שטוח.
  8. הסד צריך להיות חלק ומלוטש בכל חלקיו החיצוניים באופן שלא יגרה ו/או יפצע רקמות רכות בפה.

הוראות שימוש בסד:

  1. יש לצחצח היטב את השיניים לפני שמרכיבים את הסד על מנת למנוע כליאת מזון וחידקים המצויים בין השיניים בתוכו וגרימת עששת מהירה.
  2. יש לצחצח את השיניים ואת הסד עם הסרתו.
  3. יש צורך בביקורת תקופתית חצי שנתית אצל רופא השיניים שהתקין את הסד על מנת לוודא את תקינותו.

סד רך – Soft or Resilient Appliance

סד זה מיוצר מחומר גמיש המותאם אל אחת הלסתות.

התוויות:
הסד הרך הוצע כדרך לטיפול במספר הפרעות תפקודיות במערכת הלעיסה, אך טרם הוכחה יעילותו מבחינה מדעית, ולכן יובאו להלן רק אותן התוויות בדוקות :

  1. מכשיר להגנת השיניים מפני טראומה בספורט
  2. במצבי חריקה והידוק שיניים בשינה (ברוקסיזם) – כהגנה על השיניים.

בניגוד לסד הקשה, טרם הוכחה יכולתו של הסד הרך בהפחתת הכוחות המופעלים על ידי שרירי הלעיסה בזמן חריקת שיניים לילית . באחד המחקרים המדעיים, נמצאה אפילו עליה בפעילות השרירים אצל 5 מתוך 10 נבדקים בעקבות שימוש בסד רך (רק נבדק אחד הראה ירידה). באותו ניסוי נמצאה ירידה בפעילות השרירית אצל 8 מתוך 10 נבדקים בעקבות שימוש בסד מייצב העשוי מאקריל קשה. מחקרים אחרים שהשוו את יעילות הסדים הרכים והקשים בהפחתת סימפטומים של הפרעות תפקודיות במערכת הלעיסה העלו שאמנם סדים רכים יעילים בהפחתת התסמינים, אך סדים קשים עושים זאת במהירות ויעילות גבוהים יותר. הסדים הרכים יעילים ביותר בהגנה על השיניים ועל השחזורים ("סתימות") והשיקומים הפרוטטיים (כתרים, גשרים, השתלות וכד') אך היות שלא ניתן ליצור מגעים שווים וסימולטניים של הסד עם השיניים הנגדיות כמו בסד הקשה נדרשת ערנות רבה מצד המתרפא ומצד הרופא המטפל למניעת נזקים במערכת הלעיסה.

Nociceptive Trigeminal Inhibition Tension Suppression System

זהו סד מוכן מראש הנמכר מן המדף ומכסה רק את שתי השיניים הקדמיות (החותכות) של כל לסת. הסד אושר לאחרונה על ידי מנהל המזון והתרופות האמריקאי (ה- .(FDAסד זה מתבסס על הרעיון שנשיכה עליו מצמצמת את הפעילות השרירית במהלך הידוק או חריקה של השיניים. מחקרים שונים הראו שאמנם הוא יעיל אך שיעילותו איננה עולה על זו של סד סגרי מיצב. ה-NTI, עלול לגרום לשינויים במנשך (בסגר) מפני שהוא לא מכסה את כל המשנן, ולכן לא מומלץ לשימוש ממושך. ההתוויה העיקרית שלו היא בטיפול דחוף בכאבי ראש ופנים הנגרמים מברוקסיזם עד להכנתו של סד סגרי מיצב. ההתוויה העיקרית שלו היא בטיפול דחוף בכאבי ראש ופנים הנגרמים מברוקסיזם עד להכנתו של סד סגרי מיצב.

התקן פה לטיפול בהפרעות חסימתיות בשינה ובנחירות

התקן דנטלי נגד נחירות הינו מכשיר נשלף ("פלטה" דומה לזו של ישור שיניים) המותאמת לשתי לסתותיו של האדם. מטרת ההתקן היא להפחית את עוצמת הנחירות, ולצמצם את מספר הפסקות הנשימה אצל אנשים הסובלים מדום נשימה בשינה (Obstructive Sleep Apnea-ראה כתבה בנושא באתר זה). קיימים סוגים רבים של התקנים: התקנים העשויים מקשה אחת והתקנים נפרדים עבור כל לסת והמחוברים ביניהם במנגנונים מתוחכמים מיוחדים. רובם המכריע של ההתקנים הללו מקדמים את הלסת התחתונה, וע"י כך מושכים קדימה את הלשון ופותחים את דרכי האוויר באזור בסיס הלשון והלוע. השימוש בהתקן הוא לזמן השינה בלבד. נמצא שזהו הטיפול היעיל ביותר גם לברוקסיזם של שינה. פרטים נוספים ניתן למצוא בכתבה נרחבת באתר זה.

ספרות מומלצת בעברית להעמקת הידע:

ד' ליטנר א' אמודי פרלמן, א' וינוקור: יעילות הטיפול באמצעות סדים מייצבים קשים וסדים רכים בהפרעות תפקודיות במערכת הלעיסה רפואת הפה והשניים, כרך 21(3) , 2004 עמ' 52-58.

ד"ר אפרים וינוקור: טיפול בנחירות ובדום נשימה חסימתי בשינה באמצעות התקניים אוראליים. עיתון השיננית- איגוד השינניות הישראלית. 2008 , 33: 12-14