מילון מונחים

אבחנה – diagnosis
זיהוי והבדלה של מחלות על פי סימנים ותסמינים. אבחנה נכונה היא חיונית לצורך טיפול נאות במחלה.

אוסטאוארטיטיס – osteoarthritis
ראה מצבים ניוונים של המפרק- Arthritides

אורה – aura
תחושות או תופעות עצביות המקדימות לפעמים התקף מיגרנותי (ראה ערך מגרנה).

אוראלי – oral
שייך לפה

אטיולוגיה – etiology
גורם להפרעה רפואית או מחלה ספציפית. ראה גם ערך גורמים מסייעים.

איחוי החלקים הנעים של המפרק – Ankylosis
מצב בו ישנו איחוי קבוע של שני חלקים גרמיים (עצמות, פרקים של מפרק) זה לזה. כתוצאה מכך נגרם איבוד אפשרות תנועה מפרקית בין שני חלקים אלה. הסיבה השכיחה ביותר למצב זה היא פציעות טראומטיות וזיהומים במפרק או סביבו.

אנקילוזה – Ankylosis
ראה איחוי החלקים הנעים של המפרק.

ברוקסיזם – bruxism
פראפונקציה המתרחשת בזמן השינה או בערות הכוללת הידוק שיניים, חריקת שיניים, שחיקת שיניים ונעילת לסתות ללא מגע בין השיניים.

גורמים מסייעים Contributing factors
הידע לגבי הגורמים להתפתחות הפרעות תפקודיות במערכת הלעיסה לוקה עדיין בחסר. הדעה המקובלת היום בספרות היא כי הגורמים הם רבים ("מולטיפקטוריאלי"), וכי רק שילוב של מספר גורמים ביחד המתגברים על הסיבולת הפיזיולוגית של האדם יגרמו להתפרצות ההפרעה. את הגורמים המסייעים מחלקים בספרות ל:

  1. גורמי סיכון (Predisposing factors) – אותם גורמים המעלים את הסיכון להתפרצות הפרעות תפקודיות.
  2. גורמים יוזמים (Initiating factors) – אותם גורמים המשרים את התפרצות ההפרעה כלומר הם הגורמים האחראיים ישירות להתפרצות.
  3. גורמים מנציחים (Perpetuating factors)- אותם גורמים המעכבים או המונעים את ריפוי ההפרעה במערכת הלעיסה.

גורמים מסוימים בנסיבות שונות יכולים למלא כל אחד מהתפקידים. אבחנה נכונה דורשת מהרופא להבין את כל הגורמים המסייעים הפוטנציאלים להתפתחות התופעה. גורמים רבים עלולים להשפיע על שיווי המשקל בין כל המרכיבים של מערכת הלעיסה. פרוט ראה בכתבה נרחבת על הפרעות במערכת הלעיסה באתר זה.

דום נשימה – sleep apnea
ראה: הפרעה חסימתית בשינה

דיסק – disc
פלטה סחוסית המפרידה בין החלקים הגרמיים (חלקי העצם) של הפרק. קשור במפרק הלסתות לראש הלסת התחתונה (ראה ערך קונדיל) באמצעות רצועות ומאפשר תנועה חלקה של המפרק בעת פעולות לסתיות (פיהוק, לעיסה, דיבור). העתקה של הדיסק ממקומו גורם לעיתים קרובות להיוצרות קליק (ראה להלן ערך: העתק דיסק).

הידוק שיניים clenching
סגירה חזקה של הפה על ידי שרירי הלעיסה תוך יצירת לחץ הדדי בין השיניים הנגדיות. זאת בדרך כלל פראפונקציונלית המתבצעת בזמן ערות או במהלך השינה. ראה גם הגדרת ברוקסיזם.

העתקת הדיסק – internal derangement or disc displacement
העתקת הדיסק של מפרק הלסת ממקומו מחלקת את העתקת הדיסק לשתי קבוצות עיקריות:

  1. העתקת הדיסק המסתדר במהלך פתיחת הפה (( disc displacement with reduction: בהפרעה תפקודית זו כאשר הפה סגור, הדיסק נמצא בד"כ בעמדה קדמית למיקומו הפיזיולוגי התקין. תוך כדי פתיחת הפה, קופץ הדיסק למיקומו הפיזיולוגי התקין. "קפיצה זו מתבטאת בקליק העלול להישמע גם על ידי אדם המצוי בקרבתו (ראה ערך קליק). לקראת סיום סגירת הפה, חוזר הדיסק למיקומו הקודם המועתק בליווי של קליק נוסף, חלש בהרבה מאשר הקליק של הפתיחה.
  2. העתקת הדיסק ללא חזרה למיקומו בזמן הפתיחה ( disc displacement        הדיסק איננו חוזר למקומו בזמן פתיחת הפה ונשאר בעמדתו הקדמית הלקוי במהלך כל תנועת הפתיחה של הפה. הדיסק המועתק מתעוות וחוסם את תנועת המפרק, ולכן מצב זה מלווה בהגבלה בפתיחת הפה (closed lock) ובסטיית הלסת בזמן פתיחה לצד הפגוע. המעבר מהמצב הקודם מתבטא בהעלמות פתאומית של הקליק.

הפרעה חסימתית בשינה – Obstructive sleep apnea
הינה תופעה של הפסקות נשימה במהלך השינה הנגרמות בדרך כלל עקב חסימה בדרכי הנשימה העליונים. שכיחות התופעה היא 2-4% בגברים, ורק ב 1-2% בנשים. אחד הטיפולים המקובלים הוא התקן פה שמיועד לקידום הלסת התחתונה. ראה כתבות מורחבות בנושא באתר זה.

הפרעות טמפורומנדיבולריות (Temporomandibular Disorders)
ראה: הפרעה תפקודית במערכת הלעיסה

הפרעה תפקודית במערכת הלעיסה (TMD-Temporomandibular Disorders)
מקבץ של הפרעות תפקודיות הפוגעות בשרירי הלעיסה ו/או במפרקי הלסתות Temporomandibular Joint-TMJ. קבוצת הפרעות זאת זוהתה כגורם הראשי לכאבים באזור הפה והפנים אחרי כאבי שיניים. הפרעות אלו שכיחות אצל נשים יותר מאשר אצל גברים ביחס של כ-1:6.

הרגלים אורליים מזיקים Oral habits
ראה פראפונקציות – Parafunctions

טראומה – trauma
פגיעה או פציעה ברקמה חיה. טראומה של מערכת הלעיסה מוגדרת ככוח המופעל על המערכת שעולה על העומס התפקודי הנורמלי. לעוצמה ומשך הטראומה חשיבות רבה. טראומה יכולה להיות גם הלם פסיכולוגי העולה על היכולת ההסתגלותית של האדם.
את הטראומה ניתן לחלק לשלוש קבוצות:

  1. טראומה ישירה – מכה פתאומית וחד פעמית למבני מערכת הלעיסה (תאונות דרכים תאונות ספורט, מכה לפנים וכו').
  2. טראומה לא ישירה- מכה פתאומית וחד פעמית, אך לא ישירות לאזור מערכת הלעיסה (תאונת דרכים מסוג בלימה/האצה (Whiplash), בה אין פגיעה ישירה באזור הפנים וכד').
  3. מיקרו-טראומה- הפעלת עומס בעוצמה נמוכה אך ממושכת ונישנת על מערכת הלעיסה הנובעת מיציבה לא נכונה או מהרגלים אוראליים (פאראפונקציות אוראליות) מזיקים.

כאב – pain
תוויה תחושתית ורגשית לא נעימה הקשורה בנזק פוטנציאלי או אמיתי של רקמת הגוף, או המתוארת במושגים של נזק רקמתי. הגדרה זו היא לפי האקדמיה הבינלאומית לחקר הכאב (IASP ).

כאב חריף – acute pain
תחושה לא נעימה הנמשכת זמן מוגבל הנדרש לריפוי או לנטרול הגורם החיצוני שגרם לכאב. נחשב לתסמין הגנתי.

כאב כרוני – chronic pain
ככאב הנמשך מעבר לזמן הריפוי המלא. נמשך בדרך כלל מעל 6 חודשים ומלווה בדרך כלל בתופעות תחושתיות , התנהגותיות וריגשיות רבות. נחשבת למחלה נאורולוגית.

כאב מרכזי – central pain
כאב שנגרם על ידי פגיעה או הפרעה תפקודית של מערכת העצבים המרכזית. גורם לכאב כרוני.

לעיסה – mastication
תהליך אוטומטי של טחינת המזון לשם בליעתו. הלעיסה מתבצעת בעזרת פעילות הרמונית של שרירים האחראיים על סגירת הפה ושרירים האחראים על פתיחת הפה. פגיעה באחד השרירים יגרום להפרה בתהליך. הלעיסה מפוקחת על ידי גזע המוח.

מגרנה – migraine
כאב ראש עז החוזר על עצמו מספר פעמים רב. נמשך ללא טיפול כ-36 שעות, מלווה בדרך כלל בחוסר סיבולת לאור (photophobia) ולרעש (phonophobia ), בחילות והקאות. הכאב מוחמר על ידי פעילות פיזית. לפעמים מקדימים להתקף הכאב תחושות משונות, צמצום בשדה הראייה, הבזקי אור וכו' (aura)

מודעות סגרית מוגזמת – Phantom bite Syndrome or Occlusal Dysesthesia
התעסקות קבעונית (אובססיבית) במנשך השיניים המופיע לעיתים לאחר טיפול שיניים שגרם לשינוי בצורת הסגר (מנשך), אף שמבחינה רפואית הסגר תקין לחלוטין. האדם חש שהסגר שלו לא נוח, מפריע ו"אינו מוצא מקום ללסת התחתונה". הסובל מהפרעה זו מחפש טיפול דנטלי ש"יחזיר לו את הסגר המקורי שלו" ומסרב בדרך כלל להשלים עם העובדה שהתחושה שהוא חש איננה נובעת ממיקום לא תקין של השיניים אלא משינויים שהתרחשו במערכת העצבים המרכזית. הטיפול במקרים אלו היא התנהגותית וטיפולית אך בשום פנים ואופן לא דנטלית.

משנן – dentition
מערכת השיניים

מנשך – bite
ראה סגר-occlusion

מערכת הלעיסה – Masticatory or Stomatognathic System
מערכת תפקודית ואנטומית הכוללת את שרירי הלעיסה, את מפרקי הלסתות והשיניים.

מפרק – joint
חיבור בין שתי עצמות או יותר (פרקים) המאפשרות תנועה.

מפרק הלסתות – temporomandibular joint-TMJ
מפרק המאפשר את תנועת הלסת התחתונה. המפרק מורכב משני פרקים (עצמות): ראש הלסת התחתונה (מכונה הקונדיל), ושקע (גומץ) בתוך עצם הרקה (ה-fossa of the temporal bone . שני הפרקים מחולקים על ידי דיסק המפרק, שמורכב מרקמת סחוס. המפרק מאפשר ביצוע תנועה סיבובית ותנועת גלישה (תנועה זו אופיינית רק לאדם). עצם הלסת התחתונה מתחברת לגולגולת על ידי מערכת שרירים, גידים ורצועות (ליגמנטים). כל המרכיבים הנ"ל יחדיו , בצורתם התקינה, מאפשרים לנו להניע את הלסת ובכך לבצע את הפעולות הנדרשות לקיומנו (נשימה, לעיסה, בליעה ודיבור). זהו המקרה היחידי בגוף האדם בו שני המפרקים מחוברים (ע"י הלסת התחתונה), כך שמפרק אחד לא יכול לנוע בלי להזיז את המפרק השני. כמו כן מפרק זה הוא היחידי המופעל במשך היממה כולה (בליעת רוק, פתיחת הפה, דיבור וכו')

מצבים ניוונים של המפרק – Arthritides
את התהליכים הניווניים של עצמות (פרקים) הלסת מחלקים ל:

  1. osteoarthrosis –מצב ניווני לא דלקתי של המפרק המאופיין בשינויים מבניים של משטחי המפרק. בדרך כלל המצב משני לעומס רצוף המופעל במהלך החיים של האדם. אין להתייחס לתופעה זו כחלק מתהליך ההזדקנות הטבעי. עם התהליך הניווני, נוצרת שחיקה של סחוס המפרק ופגיעה בשלמותו. בהמשך חל שינוי בצורת העצם של המפרק. התופעה הקלינית מתבטאת בהעדר כאב, ברעש המזכיר חיכוך בין שתי אבנים בזמן פתיחת הפה (בקרפיטוס) ובדרך כלל בטווח תנועה מוגבל של המפרק. השינויים המבניים הגרמיים (של העצמות) ניתנים בשלבים היותר מתקדמים להוכחה בעזרת צילומי רנטגן.
  2. osteoarthritis – מצב ניווני המלווה בדלקת משנית של מפרק הלסת. מהלך המחלה איטי ויכולות להיות הן תקופות של עצירת התהליך (רמיסיות) ואפילו של בניה מחדש של הסחוס עם התפתחות של עצם משנית. התופעה יכולה להיות ממוקדת במפרק הלסת או כחלק ממחלה התוקפת מספר מפרקים בגוף. התמונה הקלינית דומה למצב ה- ,osteoarthrosis אך כאמור מלווה בכאב.
  3. polyarthritis – דלקת במפרק המלווה בשינויים מבניים של המפרק הנובעים ממצב מפושט סיסטמי במפרקים רבים בגוף. בקטגוריה זו נכללות מחלות ראומטיות (כמו ראומטואיד ארטריטיס) והפרעות אוטואימוניות (כמו סקלרודרמה או לופוס).

סגר – occlusion
היחס הסטטי או הדינאמי בין המשטחים המשמשים ללעיסה של השיניים של הלסת התחתונה למשטחים הלעיסים של שיני הלסת העליונה. בעבר יחסו לסגר חשיבות רבה בגרימת הפרעות במערכת הלעיסה.

סד לילה – night guard
ראה סד סגרי – occlusal appliance

סד נגד נחירות
ראה בערך סד סגרי – occlusal appliance

סד NTI
ראה בערך סד סגרי – occlusal appliance

סד סגרי – occlusal appliance: מתקנים ("פלטות") המותקנים באחת מלסתות המתרפא. הסד בנוי להתאים לשיניים של הלסת הנגדית בזמן סגירת הפה או חיכוך של השיניים בסד. הסד הינו הטיפול הנפוץ ביותר לטיפול בהפרעות תפקודיות במערכת הלעיסה. נמצא כי מבין התסמינים, כאבים בשרירי הלעיסה הינו התסמין שהסד מצליח להפחית ביעילות הגבוהה ביותר, במיוחד באותם מתרפאים החורקים שיניים בלילה (ברוקזיסטים"). קיימים מספר סוגי סדים:

  1. הסד הסגרי המייצבStabilization Appliances – : הסד המייצב או סד הלילה ידוע גם בכינוי "סד מרפה שרירים", בשל ייעודו המרכזי להרפיה והפחתת כאב שרירי. הסד המייצב הינו הסד המתועד ביותר, והנפוץ ביותר לטיפול בהפרעות תפקודיות במערכת הלעיסה. סד זה משמש במחקרים, כבסיס להשוואה לסוגי טיפול אחרים ולסדים אחרים.
  2. סד רך – Soft or Resilient Appliance: סד זה מיוצר מחומר גמיש המותאם אל אחת הלסתות. הסד הרך מוצע כדרך לטיפול במספר הפרעות תפקודיות במערכת הלעיסה, אך טרם הוכחה מדעית יעילותו, ולכן יובאו להלן רק אותם התוויות בדוקות: משמש להגנת השיניים מפני טראומה בספורט; משמש כמגן שיניים במצב של חריקה או הידוק שיניים בשינה (ברוקסיזם). בניגוד לסד הסגרי המייצב, בסד רך, טרם הוכחה יכולתו להפחית את הכוחות המופעלים על ידי שרירי הלעיסה בזמן חריקת שיניים בשינה.
  3. Nociceptive Trigeminal Inhibition Tension Suppression System – NTI: זהו סד המוכן מראש והנמכר מן המדף שאושר לאחרונה על ידי מנהל המזון והתרופות האמריקאי ה- FDA. ה-NTI מכסה רק את שתי השיניים הקדמיות (החותכות) של כל לסת. סד זה מתבסס על הרעיון שנשיכה עליו מצמצם את הפעילות השרירית במהלך הידוק או חריקה של השיניים. מחקרים שונים הראו שאמנם הוא יעיל, אך שיעילותו איננה עולה על זה של סד סגרי מיצב. ה-NTI, , עלול לגרום לשינויים במנשך (בסגר) מפני שהוא לא מכסה את כל המשנן, ולכן לא מומלץ לשימוש ממושך. ההתוויה העיקרית שלו היא בטיפול דחוף בכאבי ראש ופנים הנגרמים מברוקסיזם עד להכנתו של סד סגרי מיצב.
  4. התקן פה לטיפול בהפרעות חסימתיות בשינה ובנחירות: התקן דנטלי נגד נחירות הינו מכשיר נשלף ("פלטה" דומה לזו של ישור שיניים) המותאם לשתי לסתותיו של האדם. מטרת ההתקן היא להפחית את עוצמת הנחירות, ולצמצם את מספר הפסקות הנשימה אצל אנשים הסובלים מדום נשימה בשינה (Obstructive Sleep Apnea-ראה כתבה בנושא באתר זה). קיימים סוגים רבים של התקנים: התקנים העשויים מקשה אחת והתקנים נפרדים עבור כל לסת והמחוברים ביניהם במנגנונים מתוחכמים מיוחדים. רובם המכריע של ההתקנים הללו מקדמים את הלסת התחתונה, וע"י כך הם מושכים קדימה את הלשון ופותחים את דרכי האוויר באזור בסיס הלשון והלוע. השימוש בהתקן הוא רק לתקופת השינה בלבד. נמצא שזהו הטיפול היעיל ביותר גם לברוקסיזם של שינה. פרטים נוספים ניתן למצוא בכתבה נרחבת באתר זה.

סף כאב – pain threshold
החוויה המזערית של כאב הניתנת לתחושה. זהו הסף בו לחץ הופך לתחושת כאב.

פיברומיאלגיה – fibromyalgia
תסמונת כאבי שרירים מפושטת על פני חלקי גוף רבים. נפוצה יותר אצל נשים. על מנת לאבחן את התסמונת יש צורך לאתר לפחות 11 נקודות הרגישות למגע , מתוך 18 שנקבעו מראש. הטיפול בתסמונת זו היא בידי רופא ראומתולוג.

פראפונקציות – Parafunctions -הרגלים אורליים מזיקים
כל ההרגלים או הפעילויות האורליות שאינן משמשות לצורך תפקוד פיסיולוגי אמיתי, כלומר השם פראפונקציה בא להבדיל התנהגויות אלו מפונקציות אמיתיות של מערכת הלעיסה (לעיסה, בליעה,דיבור ונשימה). פרוט ההרגלים האואראליים ניתן למצוא בכתבה נרחבת באתר זה.

פרק
עצם המרכיבה מפרק.

קונדיל – condyle
סיום עגול של עצם המהווה חלק של מפרק. קיים קונדיל בראש הלסת התחתונה המהווה את החלק הנע של מפרק הלסתות.

קליק – click
צליל נקישה חד הנובע ממפרק הלסתות בזמן הנעת הלסת התחתונה (פיהוק, לעיסה וכו'). עוצמת הרעש משתנה מצליל חלש ביותר ועד לרעש הנשמע כפיצוץ. נוצר בדרך כלל מהפרעה במיקום הדיסק המפריד בין עצמות מפרק הלסתות (TEMPOROMANDIBULAR JOINT-TMJ ).

פריקה – Dislocation
מצב בו הראש המפרק (הקונדיל) השייך ללסת התחתונה נמצא קדמית מאד מעבר למקובל, בעת פתיחה רחבה של הפה והמתרפא אינו מסוגל לסגור את הפה, כיוון שלא מצליח להחזיר אחורה את הלסת למיקומה הפיזיולוגי באופן עצמאי. הביטוי הקליני של פריקה הינו חוסר יכולת של המתרפא לסגור את פיו (open lock). האדם הסובל מהפרעה זו לומד בדרך כלל להחזיר את הלסת למיקומה, אך במקרים חמורים נדרשת התערבות כירורגית לשם פתרון הבעיה.

קרפיטוס – crepitus
רעש ממושך הנובע ממפרק הלסתות בזמן הנעת הלסת התחתונה (פיהוק, לעיסה וכו'). הרעש נשמע כמו שפשוף של אבן באבן, כרעש של שפשוף חול או כוויברציה. נובע בדרך כלל מתהליך ניווני במפרק הלסתות (OSTEOARTHRITIS ).

שחיקת שיניים – abrasion, attrition, erosion
אובדן של חומר שן. הפגיעה יכולה להיות בעקבות מגע עם שן בלסת הנגדית – attrition(ראה ערך ברוקסיזם), כתוצאה מפגיעה של גוף זר- abrasion (כגון הברשת שיניים אגרסיבית במיוחד) או עקב המסה כימית- erosion (כגון צריכת מזונות או שתייה חומצית, הקאות מרובות, חומציות הקיבה וכו').

שרירי לעיסה – Muscles of Mastication
שרירים בפנים שתפקידם להניע את הלסת התחתונה בעת לעיסת מזון. מחלקים את שרירי הלעיסה לקבוצת שרירים שתפקידם לפתוח את הפה, וקבוצת שרירים שאמונים על סגירת הפה. קבוצת השרירים הסוגרים חזקה יותר מהפותחים כי הם מיועדים לפעול כנגד התנגדות (מזון קשה, נגיסה,וחיתוך של מזון וכו'). הרמוניה מלאה בין כל מערכת השרירים הללו חיונית לתפקוד נכון של מערכת הלעיסה.