התקן פה לטיפול בנחירות

התקן דנטלי נגד נחירות הינו מכשיר נשלף ("פלטה" דומה לזו של ישור שיניים) המותאם לשתי לסתותיו של האדם. מטרת ההתקן היא להפחית את עוצמת הנחירות, ולצמצם את מספר הפסקות הנשימה אצל אנשים הסובלים מדום נשימה בשינה (Obstructive Sleep Apnea). קיימים סוגים רבים של התקנים: התקנים העשויים מקשה אחת; התקנים נפרדים עבור כל לסת והמחוברים ביניהם במנגנונים מתוחכמים מיוחדים המותאמים אישית על ידי טכנאי שיניים מנוסה. רובם המכריע של ההתקנים הללו מקדמים את הלסת התחתונה, ועל ידי כך הם מושכים קדימה את הלשון ופותחים את דרכי האוויר באזור בסיס הלשון והלוע ומונעים התמוטטות של השרירים המרכיבים את קירות הגרון ("האורופרינקס") . השימוש בהתקן הוא לזמן השינה בלבד .

בסקירת ספרות מקיפה (ראה Cochrane Database of Systematic Reviews 2006) נמצא כי ההתקנים האוראליים משפרים את התחושה הסובייקטיבית של הסובלים מהפסקה נשימה חסימתית .מחקר שפורסם לאחרונה הראה כי במקרים הקלים והבינוניים של הפסקת נשימה חסימתית יעילות הטיפול באמצעות ההתקנים האוראליים לא הייתה פחותה מזו של הטיפול המקובל באמצעות הזרמת אויר בלחץ חיובי על ידי מדחס המוחדר על ידי צינור לתוך מסכה המורכבת באפו של האדם הישן(Continuous Positive Air Pressure) – . C-PAP היעילות של ההתקנים האוראלים משתווה ואף עולה על היעילות של ניתוחים מסוימים (כגון ניתוחים באמצעות קרני לייזר או רדיו) המיועדים לפתוח את דרכי האוויר. (פרטים נוספים ניתן למצוא במאמר של Hoekema וחבריו שפורסם ב-2008 ).

לטיפול באמצעות ההתקנים הדנטלים יתרונות רבים: האדם לא קשור באמצעות צינור המחובר במסכה למכונה מרעישה (מדחס), אלא ההתקן נמצא כולו בתוך הפה, וניתן לנייד אותו (מתאים לאנשים המרבים לישון מחוץ לבית). כמו כן, הטיפול איננו פולשני, והינו הפיך, כלומר לא יוצר דרך כלל כל שינוי קבוע בשיניים או בלסתות, ולכן ההיענות להתקנים אלו טובה יותר מאשר ההיענות להתקן ה:C-PAP.

תופעות הלוואי הקשורות בשימוש בהתקן הן ברובן קלות וחולפות תוך פרק זמן קצר. תופעות הלוואי הנפוצות הן: כאבים חולפים בשרירי הפנים, מפרקי הלסתות, שיניים, חניכיים, כאבי ראש וכו'; הפרשת יתר של רוק או יובש פה; הופעת נקישות ("קליקים") במפרקי הלסת, ושינויים במנשך השיניים (התפתחות של מנשך פתוח אחורי, הטיה של שיניים קדמיות וכו'). במקרים נדירים התופעות הללו חמורות ומחייבות את הפסקת הטיפול באמצעות ההתקן באופן זמני או לצמיתות. על מנת להקטין את הסכנה של התפתחות של תופעות הלוואי הללו חיוני לבחור את המתרפא המתאים ואת ההתקן האוראלי המועדף.
לפני הרכבת התקן אוראלי המתרפא חייב לעבור בדיקה מקיפה על ידי רופא שיניים בעל ידע ברפואת שינה ואמון על הטיפול בהפרעות תפקודיות במערכת הלעיסה (על הפרעות אלו ראה כתבה באתר זה).

בחירת המתרפא המתאים לקבלת ההתקנים היא חיונית הן להקטנת הסיכוי להופעת תופעות לוואי, והן לצורך הגדלת סיכויי הטיפול להצליח. הדרישות הדנטליות המינימאליות ממועמד לקבלת התקן הן קיומן של לפחות 6-10 שיניים בריאות מבחינה פריודונטלית בכל לסת, יכולת לקדם את הלסת התחתונה לפחות 6 מ"מ,והעדר הגבלה בפתיחת הפה . יש לבצע אבחון מדויק לצורך שלילת הפרעות חמורות במערכת הלעיסה. הפרעות קלות אינן מהוות התווית נגד, אך, כאמור, אבחון נאות בידי רופא שיניים העוסק בתחום חיוני. כדי להימנע מהיווצרות של נזקים בלתי הפיכים, על האדם המרכיב התקן נגד נחירות בשנתו להיות במעקב קבוע על ידי רופא שיניים המיומן לאבחן ולטפל בהפרעות במפרקי הלסתות ושרירי הלעיסה, בנוסף להמשך מעקב בידי רופא שינה שיעריך את מצבו.

קיימים כאמור התקנים רבים ומגוונים. ההתקן בעל הסיכויים הנמוכים ביותר לגרום לפגיעה במערכת הלעיסה הינו זה המאפשר קידום הדרגתי ומבוקר של הלסת התחתונה. קידום איטי מאפשר למערכת הסתגלות לשינוי בעמדת הלסת התחתונה.

מהלך הטיפול:

  1. פגישת יעוץ בה נבדקת ההתאמה של האדם לקבלת ההתקן. ההחלטה תהיה רק לאחר שיחה עם הרופא, ובהתאם לתוצאות בדיקה מקיפה של השיניים, חניכיים, מפרקי הלסתות ושרירי הפנים. בפגישה זו מוסבר ומודגם אופן הפעולה של ההתקן, וכן מהם הסוגים השונים של התקנים הבאים בחשבון במקרה הנדון.
  2. פגישה לצורך לקיחת מידות לשליחה למעבדה, או התאמת ההתקן, במקרה של התקן זמני, מוכן מראש.
  3. פגישות התאמה: במהלך פגישה זו מותאם ההתקן שהוכן במעבדה בפיו של האדם.
  4. פגישות מעקב: פגישות המעקב הינן חיוניות לקבלת יעילות מכסימלית של הטיפול ולמניעת נזקים. הפגישה הראשונה תהיה כשבוע לאחר התקנת ההתקן הדנטלי. פגישות נוספות יקבעו לצורך מעקב שוטף אחר השימוש בהתקן, בהתאם לפרוטוקול שיימסר לאדם.

דוגמאות להתקנים מוכנים מראש:

 

דוגמאות להתקנים המבוצעים בהתאמה אישית:

 

רשימת ספרות ששמשו בכתיבת מאמר זה:

American Academy of Sleep Medicine Task Force: Sleep–Related Breathing Disorders in Adults: Recommendations for Syndrome Definition and Measurement Techniques in Clinical Research. SLEEP, Vol. 22, No. 5, 1999 667-6899

Chan ASL; Lee RWW, Cistulli P A: Dental Appliance Treatment for Obstructive Sleep Apnea. CHEST 2007; 132:693–6999

Ferguson K; Cartwright R; Rogers R; Schmidt-Nowara W: Oral Appliances for Snoring and Obstructive Sleep Apnea: A Review. SLEEP 2006;29(2):244-2622

Hoekema A, Stegenga B , Wijkstra PJ, van der Hoeven JH, Meinesz AF, de Bont LGM<: Obstructive Sleep Apnea Therapy. J Dent Res 87(9):882-887, 20088

Kushida CA,; Morgenthaler TI; Littner MR; Alessi CA; Bailey D; Coleman, Jr J; Friedman L; Hirshkowitz M; Kapen S; Kramer M; Lee-Chiong T; Owens J; Pancer JP: Practice Parameters for the Treatment of Snoring and Obstructive Sleep Apnea with Oral Appliances: An Update for 2005 (An American Academy of Sleep Medicine Report), SLEEP 2006;29(2): 240-243..

Lim J, Lasserson TJ, Fleetham J,Wright J.: Oral appliances for obstructive sleep apnoea. Cochrane Database of Systematic Reviews 2006, Issue 1. Art. No.: CD004435. DOI: 10.1002/14651858.CD004435.pub3.

Nicholas WT. Ryan S: Obstructive sleep apnoea syndrome: Translating science to clinical practice Respiratory (2006) 11, 136–1444

Schwarting S , Huebers U, Heise M, Schlieper J, Hauschild A: Position paper on the use of mandibular advancement devices in adults with sleep-related breathing disorders. Sleep Breath (2007) 11:125–126>