הרגלים אורליים מזיקים – פראפונקציות

במושג פראפונקציה כלולים כל ההרגלים או הפעילויות האורליות שאינם משמשים לצורך תפקוד פיסיולוגי אמיתי, כלומר השם פראפונקציה בא להבדיל התנהגויות אלו מפונקציות אמיתיות של מערכת הלעיסה (לעיסה, בליעה,דיבור ונשימה). הפראפונקציות הנפוצות הן: שחיקה והידוק שיניים בערות או בשינה (ברוקסיזם), דחיפת לשון, נשיכת שפתיים וחפצים קשים, מציצת אצבע, כסיסת ציפורניים, לעיסת מסטיק, לעיסה חד -צדדית, תנועות ותנוחות הקשורות בכלי נגינה, נשיכת חפצים שונים (עפרונות, מסמרים, מקטרות, שנורקל וכו'), הרגלים הקשורים באומנות, הרגלים הקשורים ביציבה וכו'. הרגלים אלו מתרחשים בדרך כלל במהלך הערות. יוצא מכלל זה ברוקסיזם של שינה (ראה כתבה נפרדת). חלק מהאמור לעיל אופייני לילדים (לדוגמה: מציצת אצבע) ואילו הרגלים אחרים נפוצים יותר בקרב מבוגרים.

פעילות פראפונקציונלית נפוצה מאוד באוכלוסיה ובד"כ אינה מזיקה. כל עוד הכוחות המופעלים על ידי ההרגל אינם חורגים מיכולת ספיגת הכוחות של המבנים עליהם מופעלים הכוחות הללו (שיניים, מפרק הלסתות, שרירי הלעיסה), לא יגרם נזק. אף על פי כן, מומלץ להימנע מביצוע הרגלים אורליים מכיוון שהסיבולת ויכולת ספיגת הכוחות הפראפונקציונלית הפרטנית של מערכת הלעיסה של כל אחד מאיתנו אינה ידועה מראש .לרוב ההרגל נעלם כאשר הגירוי מפסיק להיות פעיל, אולם, הוא עלול להפוך לכרוני ולגדול בעוצמה תוך יצירת פתולוגיות שונות שחורגות מהיכולת ההסתגלותית של מערכת הלעיסה. בתנאים אלו, עלולה פעילות זו להיות הרסנית , ולהוות בעיה טיפולית קשה ומתסכלת למתרפא ולרופא כאחד. הנזקים האפשריים של חריקת שיניים כוללים הרס המשנן (מערכת השיניים) או שיקומים פרותטיים (כתרים, גשרים,תותבות) , דחיפת לשון אשר יכולה לפתוח את המנשך או ליצור רווחים בין השיניים הקדמיות במתרפא שסיים טיפול אורתודונטי (ישור שיניים), הידוק שיניים היכול לגרום לכאב שרירי מתמשך והגבלה בפתיחת הפה. ככלל הרגלים אוראליים עלולים להביא להיווצרותן של הפרעות תפקודיות במערכת הלעיסה (Temporo Mandibular Disorders ראה כתבה נפרדת).

האבחון והגמילה מהפראפונקיות הינם קשים היות שמרבית הפראפונקציות מבוצעות ברמת התת-מודע מחד וגורמות להנאה מאידך. בהתאם, אבחון פראפונקציות מצריכה סבלנות רבה מצד המתרפא ומצד הרופא כאחד. לפעמים נדרש מהמתרפא לערוך יומן מפורט של הפעילויות היומיות שלו והכאבים אותם הוא חווה-עוצמתם וזמן הופעתם מאידך. לאחר הסבר מפורט על מהות הפראפונקציות, המתרפא יהיה מסוגל לדווח בפגישה הבאה על קיום התופעה. על מנת להיגמל מביצוע ההרגל יש צורך לפתח תחילה מודעות לעצם ביצועו, ובהמשך יש למצוא חיזוק חיובי שיתגבר על היצר לביצוע ההרגל.

 

ספרות מומלצת באנגלית להעמקת הידע:

Winocur E, Gavish A, Finkelstein T, Halachmi M, Gazit E.: Oral habits among adolescent girls and their association with symptoms of temporomandibular disorders. J Oral Rehabil. 2001 Jul;28(7):624-9.

Winocur E, Littner D, Adams I, Gavish A.: Oral habits and their association with signs and symptoms of temporomandibular disorders in adolescents: a gender comparison. Oral Surg Oral Med Oral Pathol Oral Radiol Endod. 2006 Oct;102(4):482-7.