הידוק או חריקת שיניים – ברוקסיזם – רקע כללי

מקור המילה ברוקסיזם הינו מהמילה היוונית brugmósשפרושה שחיקת שיניים. על פי האקדמיה האמריקאית לכאבי פנים ולסתות, ברוקסיזם מוגדר כפעילות לא תפקודית (פראפונקציה( יומית או לילית, הכוללת הידוק שיניים, חריקת שיניים, שחיקת שיניים ונעילת לסתות ללא מגע בין השיניים. ישנם שני סוגי ברוקסיזם: ראשוני (שהגורמים לו אינם ברורים כל צרכם) ושניוני (לתרופות, סמים, מחלות עצביות שונות). הידוק או חריקת שיניים בזמן שינה (sleep bruxism) היא הפרעה המווסתת בעיקר ע"י מערכת העצבים המרכזית. בניגוד למה שהיה מקובל לחשוב בעבר, הברוקסיזם אינו מושפע מקולטנים הנמצאים ברקמה המחברת את השיניים אל העצם ("הפריודונטיום"). הדעה הישנה טענה שתפקיד חריקת השיניים היא לאזן את המנשך על ידי סילוק של כל האזורים הבולטים של השיניים העלולים לפגוע בתנועות הלעיסה ההרמונית. דעה זו הוכחה כאמור כלא נכונה. לאחרונה סיווגה האקדמיה האמריקאית לשינה את הברוקסיזם במהלך שינה כ"הפרעה תנועתית הקשורה בשינה" .

שכיחות התופעה יורדת עם הגיל: 20% מהילדים עד גיל 12 שוחקים שיניים בשנתם ,8% מהאוכלוסיה הבוגרת מדווחת על שחיקת שיניים במהלך השינה, ואילו אצל אנשים מעל גיל 65 שכיחות הברוקסיזם יורדת לכ-3% בלבד.

ברוקסיזם בזמן ערות נחשב לפראפונקציה אורלית, ומתבטא בעיקר בהידוק שיניים ולסתות. חריקת שיניים במצב של ערות היא תופעה נדירה ביותר. שכיחות התופעה באוכלוסיה המבוגרת היא 20% ומיוחסת בעיקר כתגובה לריכוז, ללחץ וחרדה. מעניין לציין שהמושג חריקת השיניים מוזכרת כבר בתנ"ך כמילה נרדפת לכעס (תהילים קי"ב – "רשע יראה וכעס – שיניו יחרוק ונמס"; תהילים ל"ה – "חרק עלי שיניו". איוב ט"ז – "אפו טרף וישטמני – חרק עלי בשיניו", ובתלמוד, סנהדרין נ"ב ע"א – "חרק עליהם שר של גהנון שיניו"). פרטים נוספים על הידוק של שיניים בזמן ערות ניתן למצוא בכתבה על "הרגלים אורליים-פראפונקציות" באתר זה).

ברוקסיזם הינה הפרעה בעלת פוטנציאל להשפיע בצורה חמורה על המצב הבריאותי של האדם. בין היתר ההפרעה עלולה לגרום להרס מבנה השן, נזק בלתי הפיך למפרק הלסתות (נדיר יותר), לגרום לכאבים בשרירי הפנים וכאבי ראש. ברוקסיזם הנגרם משימוש בתרופות (ברוקסיזם שניוני), יכול להיות הרסני במיוחד ולהשפיע על חיי היומיום. אדם הסובל מברוקסיזם לא יחרוק את שיניו בשינה כל לילה, ולבטח לא כל הלילה. חריקת השיניים בשינה מופיעה בצורה של התקפים הנמשכים מספר שניות כל אחד, אך מספר ההתקפים בשעה עלול להיות רב ביותר. הדעה המדעית הרווחת היום היא שכ-60% מהאוכלוסיה הבריאה יבצעו בשנתם תנועות לעיסה ריתמיות בעוצמה נמוכה ביותר. החוקרים מאמינים שתפקיד התנועות הריתמיות הללו הוא להרטיב את הגרון על ידי גירוי לבליעת רוק ו/או לפתוח את דרכי האוויר שאולי נחסמו על ידי הלשון (במיוחד בשינה על הגב). נמצא מצד אחד שטיפול בהפרעת שינה חסימתית בשינה (-Sleep Apneaדום נשימה), מסוגל לצמצם משמעותית את הברוקסיזם, ומצד שני נמצא שטיפול בברוקסיזם אצל החולים בהפרעה חסימתית באמצעות סד סגרי ("סד לילה") מגבירה את מספר הפסקות הנשימה לשעה (פרטים נוספים על הפרעת שינה חסימתית בשינה -Sleep Apnea- ועל סדי לילה ניתן למצוא בכתבה נפרדת באתר זה). לא ברור מתי תופעת הברוקסיזם הופכת מתופעה הקיימת באוכלוסיה בריאה להפרעה של ממש. אף על פי כן, על מנת שפעילות לסתית תחשב להתקף ברוקסיזתי עליה להיות בעוצמה ובתדירות של לפחות פי שלוש מהתנועות הריתמיות הנורמליות.

רק במקרים בהם לברוקסיזם יש השפעות מזיקות כגון נזק לשן, כאבים, פגיעה בחיי החברה או הזוגיות (עקב הרעש מהחריקה המפריע לבן/בת הזוג לישון) נדרשת התערבות רפואית. נכון לשעה זו לא קיים טיפול המרפא את תופעת הברוקסיזם בשינה. תרופות מסוימות עשויות להקל על התופעה, אך לאור תופעות הלוואי החמורות שלהן השימוש בהן מוגבל לתקופות קצרות ורק למטרת הרגעת כאבים שמקורם המשוער הוא בברוקסיזם. הטיפול המומלץ ביותר הוא באמצעות סד סגרי ("סד לילה") העשוי אקריל קשה. מעניין לציין שהתקן לקידום הלסת התחתונה המורכב משני סדים המיועד למנוע נחירות ולטפל בהפרעת שינה חסימתית נמצא גם כן כיעיל ביותר בטיפול בברוקסיזם (התקן זה מצמצם את הברוקסיזם בכ-85% ). פרטים נוספים על סוגי סדים ניתן למצוא בכתבה נפרדת באתר זה.

 

ספרות להעמקת הידע בעברית:

א.וינוקור, ע. גביש, א. גזית: פראפונקציות יומיות וליליות של מערכת הלעיסה – חלק א: שכיכות, אבחון ונזקים למערכת.רפואת הפה והשיניים, תמוז תשנ"ז, כרך י"ד, גיליון 3.

א. וינוקור, ע. גביש, א. גזית: פראפונקציות יומיות וליליות של מערכת הלעיסה – חלק ב: אטיולוגיה והקשר לשינה. רפואת הפה והשיניים, תשרי תשנ"ח, כרך י"ד, גיליון 4.

א. וינוקור, ע. גביש, א. גזית: פראפונקציות יומיות וליליות של מערכת הלעיסה – חלק ג: טיפול בפראפונקציות יומיות וליליות. רפואת הפה והשיניים, ניסן תשנ"ח, כרך ט"ו, גיליון 2.

ספרות מומלצת באנגלית להעמקת הידע:

De Leeuw R, ed. Orofacial pain: Guidelines for Assessment, Diagnosis and Management. American Academy of Orofacial Pain, 4th ed. Quintessence Publishing Co.,Inc.; Chicago, 2008. pg 263.

Winocur E, Gavish A, Volfin G, Halachmi M, Gazit E. Oral motor parafunctions among heavy drug addicts and their effects on signs and symptoms of temporomandibular disorders. J Orofac Pain. 2001 Winter;15(1):56–63.

Winocur E, Gavish A, Voikovitch M, Emodi-Perlman A, Eli I. Drugs and bruxism: a critical review. J Orofac Pain. 2003 Spring;17(2):99-111.

Lobbezoo F, Naeije M. Bruxism is mainly regulated centrally, not peripherally. J Oral Rehabil. 2001 Dec;28(12):1085-91.

Lavigne GJ, Khoury S, Abe S, Yamaguchi T, Raphael K. Bruxism physiology and pathology: an overview for clinicians. J Oral Rehabil. 2008 Jul;35(7): 476–94.